תמיד חשבתי שפחד נובע מהערכה עצמית נמוכה, אדם שמפחד לעשות צעדים בחיו הוא אדם שהערך העצמי שלו בעינו נמוך, כך חשבתי אבל טעיתי.
הלכתי עם הבת הקטנה שלי לבורגר ראנץ (והיא יודעת בדויק מה היא שווה) ישבנו לאכול והיא ביקשה בלון, אמרתי לה תיגשי ותיקחי.
היא סירבה ורצתה שאני יביא לה,
אבל אני עמדתי על שלי ואמרתי לה אם את רוצה בלון את צריכה לקום ולקחת,
ברעד היא הגיע כמעט עד הדלפק אבל חזרה אלי בריצה ושוב ביקשה שאני אביא לה, שוב חזרתי על המשפט שלי אם את רוצה בלון את צריכה לקחת, ושוב היא הלכה לכיוון ברעד הגיעה עד לדלפק הסתכלה על המוכרת והאנשים שעומדים שם הושיטה יד ולקחה בלון,
היא חזרה אלי בריצה כל כך נרגשת שהצליחה להתגבר על הפחד ושגילתה שהשד לא נורא כל כך, כעבור רגע היא כבר הייתה ליד הדלפק לקחת בלון לאחותה ללא כל בעיה .
זה רגע שהבנתי שהערכה עצמית כלל לא קשורה לפחד, וכאשר הפחד מנהל אותנו אנחנו נמנעים מלעשות דברים.
כמה כיף היה לראות את הקטנה שלי מתגברת על הפחד ורואה שהשד לא כל כך נורא.
אם יש לכם שאלות נוספות - אשיב עליהן בשמחה