אוטיזם - לא תמיד זו חרדה חברתית – איך לעזור לילדים על הרצף לפתח תקשורת חברתית

ילדים על הרצף האוטיסטי מתקשים לעיתים בקשרים חברתיים – אבל לא תמיד מדובר בחרדה חברתית. פעמים רבות הקושי נובע מחוסר ידע: איך ניגשים, איך מתחילים שיחה ואיך משתלבים בקבוצה. במאמר ליאורה פלד מסבירה איך להבין את שורש הקושי ואיך ללמד ילדים על הרצף מיומנויות חברתיות שיישארו איתם לכל החיים.

הקשרים החברתיים – לא אינטואיטיביים לכולם

הרבה הורים לילדים על הרצף מספרים על קושי בקשרים חברתיים: הילד או הילדה מעדיפים לשחק לבד, מתקשים להצטרף לקבוצת ילדים, או נראים אדישים כשמזמינים אותם למשחק. לא פעם נאמר להם שזו “חרדה חברתית” – אבל לא תמיד זו התמונה המלאה.

במקרים רבים, הקושי אינו נובע מפחד מאחרים, אלא פשוט מחוסר ידיעה איך ליצור אינטראקציה, איך להתחיל שיחה, ואיך להשתלב בעולם החברתי.

מה שנראה לנו “טבעי” – כמו לבקש להצטרף למשחק או להציע לחבר להצטרף – הוא למעשה שרשרת של מיומנויות תקשורתיות מורכבות:

• להבין את הכללים החברתיים הלא־כתובים.

• לזהות מתי ואיך אפשר להצטרף.

• לנסח משפט פתיחה מתאים.

• להבין סיטואציה חברתית משתנה ולפרש אותה נכון.

• לדעת להתמודד עם דחייה או חילוקי דעות.

אצל ילדים על הרצף, המיומנויות האלה אינן תמיד נבנות מעצמן. הם צריכים תיווך, תרגול וליווי, ממש כמו בלימוד של שפה חדשה.

איך זה נראה ביום־יום?

ילדים על הרצף עשויים:

• להיראות שקטים מאוד בהפסקה – לא כי הם לא רוצים, אלא כי הם לא יודעים מאיפה להתחיל.

• להתנתק כשהמשחק משתנה או כשמישהו אחר לוקח פיקוד.

• לרצות מאוד חברים – אבל לא לדעת איך לשמר את הקשר.

כאן נולד הפער: הילד רוצה קשר, אבל חסרים לו הכלים לייצר אותו.

מה ההורים יכולים לעשות?

🌿 הדרכה ותיווך בבית הספר

לסייעת יש תפקיד קריטי, בעיקר בזמן ההפסקות. זה המקום שבו הילד מתרגל את העולם החברתי. חשוב שהיא תקבל הדרכה מקצועית – מהמתיא או מהמטפל/ת של הילד – איך לתווך סיטואציות חברתיות בזמן אמת:

• לעזור לו לגשת, לנסח משפט פתיחה, להציע משחק.

• לתמוך ברגעים של בלבול או דחייה.

• לעודד אותו להישאר בסיטואציה עוד כמה רגעים ולא לוותר מיד.

🏠 תרגול בבית

הבית הוא מרחב בטוח שבו אפשר לתרגל אינטראקציות חברתיות באופן מודרך:

• להזמין חבר אחד או שניים ולהיות נוכחים בשיח.

• לעזור לפתוח שיחה, לשנות משחק, למצוא פתרון יחד.

• לשבח כל יוזמה קטנה של תקשורת.

התרגול הזה בונה ביטחון ומיומנות – ומשם הדרך לשדה החברתי בבית הספר הופכת קלה יותר.

🧩 להבין שזה תהליך למידה

תקשורת חברתית היא שפה חברתית.כמו כל שפה, היא נרכשת דרך חשיפה, דוגמה, תרגול, סבלנות וחיזוק.

כשהילד מרגיש שמותר לו לטעות, שהמבוגרים סביבו מבינים את הקצב שלו ומאמינים בו – הלמידה מתרחשת.

🤝 שיתוף פעולה בין כל המבוגרים

המחנכת, הסייעת, ההורה והמטפל – כולם חלק מאותה מערכת למידה. ככל שהתיווך יהיה עקבי ודומה בין הבית לבית הספר, כך הילד יצליח להעתיק את מה שלמד ממקום למקום.

לסיכום

.

לא כל קושי חברתי הוא חרדה חברתית. לפעמים מדובר בילד שרוצה מאוד קשר – אבל עוד לא למד איך.

כשאנחנו משנים את נקודת המבט מ"פחד" ל"חוסר מיומנות", אנחנו מפסיקים לראות את הילד כבעייתי, ומתחילים לראות אותו כלומד – ילד שמנסה להבין עולם חברתי עשיר ומורכב, צעד אחר צעד, בליווי סבלני ואוהב.

ליאורה פלד

מטפלת גוף–נפש–אנרגיה

מדריכת הורים

בשיטת איזון חיים ודפי הנפש – פסיכותרפיה גופנית

התמחות בחרדות, טראומה מורכבת ואוטיזם

📩 רוצה לקבל עדכון על המאמר הבא ? כאן

📅לתיאום פגישה - לחצי כאן

חרדה חברתית, קושי חברתי אצל ילדים על הרצף, תקשורת חברתית, ילדים עם אוטיזם, תיווך חברתי, פיתוח מיומנויות חברתיות, הדרכה לסייעת, למידה חברתית, הורים לילדים על הרצף, אינטראקציות חברתיות, קושי באינטראקציה, שיתוף פעולה חינוכי