מה הקשר בין אמא שמתמודדת עם דלקת גרון כרוני, ילדה עם מום בלב והורות מודעת ומכוונת.
זה הסיפור של עדי:
עדי סבלה מדלקות גרון חוזרות ונישנות, היא הגיע אלי דרך חברה שהיא מטופלת שלי.
הדלקות של עדי בגרון מגיעות מהילדות, "מהרגע שאני מכירה את עצמי סבלתי מדלקות גרון,
בגיל התבגרות היה שקט ואחרי הלידה של בתי הדלקות חזרו, מה לא ניסיתי, שום דבר לא עזר”
דרך תשאול של בדיקת שריר זיהיתי שיש סיפור לא פתור מגיל שנה שקשור לבית חולים וחוסר שליטה.
שאלתי את עדי אם היא יודעת על משהו שקרה לה בסביבות גיל שנה ? עדי סיפרה שהיא יודעת שבגיל שנה היא אושפזה בבית חולים, בגלל שהייתה מאוד חולה אבל לא ידוע לה על משהו נורא שקרה שם, ההורים שלה היו איתה והיא טופלה.
בקשתי ממנה לחשוב איך לדעתה היא הרגישה שם והאם עולה לה תמונה או זיכרון מאותה תקופה, עדי אמרה שלדעתה הרגישה מצוקה, ושעולה לה לזיכרון צינור שתקוע לה בגרון,יש דרמה, צעקות ואז היא שוב בבית,
ביקשתי מעדי לחוש שוב את תחושת המצוקה בגוף ורגע לשהות בה, לנשום ולהרגיע את התחושה. שאלתי את עדי מה עוד היה באותה סיטואציה, "אמא שלי לקחה אותי משם", "הייתי מוגנת על ידי אמא שלי".
כאשר סרקנו את הזמנים שהדלקות גרון חזרו, עדי שמה לב שהדלקת מופיעה כל פעם שיש לה אינטראקציה עם רופאים, הבת שלה נולדה עם מום בלב, וזה מצריך ממנה המון ביקורים בבתי חולים.
החלפנו את תחושת המצוקה בתחושה של הגנה ומודעות.
אחרי יומיים עדי התקשרה אלי ושיתפה אותי שדיברה עם אמא שלה על האשפוז שלה בגיל שנה, התברר שהרופאים עשו לה בדיקה פולשנית כשאמא שלה לא הייתה לידה, כשאמא שלה חזרה לבית החלים וגילתה שעשו לבת שלה בדיקה ללא ידיעתה היא כעסה ובאותו רגע הוציאה אותה מבית החולים וטיפלה בה בדרכים שלה.
מספר שבועות לאחר הטיפול של עדי, היה לה תור בבית חולים דנה עבור הבת שלה, הפעם הכאב בגרון לא הופיע, עדי הייתה רהוטה בפגישה עם הרופא, שאלה שאלות, קיבלה תשובות והצליחה לקבל את החלטה הנכונה ביותר עבור הבת שלה.
*השמות ופרטים מזהים שונו לצורך שמירת פרטיות