כשהייתי קטנה היו אומרים שאני חולמות בהקיץ,
שיש לי דמיון פרוע,
שיש חלום וטוב שיש אבל יש מציאות.
שאני צריכה להבין שיש דברים שהם בלתי אפשריים
כשראיתי "עתיד" וידעתי מה הולך להתרחש אמרו לי שטויות.
גדלתי ולמדתי להשתיק את הקול הזה.
כמו שרובנו עושים, לומדים להשתיק את עצמנו.
עד שנולדה הקטנה שלי ושם הייתי צריכה
בעזרת כוח המחשבה לגרום לעתיד להתרחש.
לראות את הבלתי אפשרי הופך לאפשרי
להחזיק אמונה בזמן שאף אחד לא מאמין
ופעם אחר פעם לראות ולהתרגש שהחלום הופך למציאות.
היא המתנה שלי.
היום אני מלמדת נשים להקשיב לקול הפנימי שלהם
לוויז, לנטרל רעשי רקע ולפעול מבפנים.
איזה ניסים מתרחשים כאשר אנחנו מוכנים לחיות באומץ ובאמת שלנו.