היום נדבר על הסטרס שאתם כהורים לילדים עם אפילפסיה חווים,
מהרגע שהילד חווה את ההתקף הראשון, לשלב האבחון הרשמי
ועד מציאת הטיפול הרפואי שמביא סוף לפירכוסים.
הבנתם נכון, נושא הפוסט הוא סטרס, הורמוני לחץ וחשיבות תיווך המציאות להורים כדרך להפחתת סטרס.
סטרס (חרדה) משפיע על תפקודי החשיבה, בהירות מחשבתית, קבלת החלטות אך גם על תפקוד מערכת החיסון והגנה של הגוף ותפקוד מערכת העצבים.
כמי שמלווה הורים לילדים עם אפילפסיה אני רואה את הקשר בין רמת הסטרס והלחץ בו נמצא ההורה לבין רמת ההסברה של הצוות המטפל להורה עם מה הילד מתמודד, מה ההשפעות של הפעילות האפילפטית על הילד והשפעת הטיפול התרופתי.
הורים שמלווים על ידי צוות שמתווך את המציאות מסייע להורה לבנות אמון בטיפול, לחוש ביטחון בטיפול של הצוות בילד שלו, ומחזיר להורה את תחושת השליטה והביטחון שהמצב הרפואי ערער.
תחושת שליטה שמגיעה ממקום של ביטחון וידע מפחיתה בגוף את הורמוני הלחץ ומחזקת תהליכי חשיבה, ההורה פנוי לחשוב מה הדרכים שעומדות בפניו לקדם את הילד ולתמוך בו בגדילה שלו.
את ההורים שאני מלווה, אני מלמדת לבנות תקשורת מטיבה עם הצוות הרפואי,
מסבירה את החשיבות לא להתבייש ולהעז לשאול שאלות גם כאלו שנחשבות סתמיות וחסרות חשיבות, שבקשתם לשמוע עוד חוות דעת של רופא היא לגיטימית ושיש להם זכות למחות כאשר אינם מקבלים טיפול מטיב.
בנוסף המסר שלי לאותם הורים הוא לרכוש ידע, לקרוא חומר, לשמוע מהורים אחרים כיצד הם מתמודדים, להיפתח למידע, לחפש דרכים לקדם את הילד גם בכלים הוליסטים ותומכים.
שורה תחתונה, מתח במצב של אי ודאות לא טוב לבריאות, אחד הדרכים להפחית מתח הוא להרחיב ידע, לבנות קשרים בוני אמון עם הצוות הטיפולי, לשאול שאלות, לשמוע כמה אנשי מקצוע,
להתייעץ עם עוד אנשים.
מה הדרכים שאתם משתמשים בהם להפחתת הסטרס שלכם כהורים ?
ליאורה פלד,
מנחת הורים לילדים המתמודדים עם אפילפסיה
אמא של יובלי המתמודדת עם אפילפסיה
מטפלת ומורה בטכניקת איזון חיים
050-9555114
רוצים לקבל עדכון על המאמר הבא ? ליחצו כאן