הנושא שהיום אכתוב עליו מוכר בוודאי לרובכם, טיול שנתי מטעם בית הספר
האם לצאת לטיול ?
האם לא לצאת לטיול ?
אולי להצטרף כהורה מלווה ולשמור עליו מרחוק ?
אולי עדיף שיישאר בבית ולא יצא לטיול ?
האם אני יכולה לסמוך על הצוות החינוכי שישמור עליו ?
ואיך מתמודדים עם הפגיעה בביטחון העצמי ?
ואיך מתמודדים עם הפגיעה בעצמאות והתבגרות שלו ?
ואוו, המון שאלות, דילמות, פחדים חששות.
אני רוצה לעשות לכם סדר, לתת לכם כלים לקבל את החלטה הנכונה וזאת בהתאם למצבו התפקודי והבריאותי של הילד.
טיול שנתי הוא עוד אחד מהפעילויות שהורים רבים לא מקדשים להם חשיבה מיוחדת מלבד חתימה על מסמכי אישור יציאה לטיול וקניית חטיפים אך עבור הורה שמגדל ילד עם פילפסיה,
טיול שנתי הוא עניין לחשיבה מעמיקה וככל שהילד גדול נדרשת מחשבה יותר עמוקה ויצירתית.
כשהילד ביסודי יותר קל להורים להשתמש בתירוץ הורה מלווה, הילד אפילו רוצה ומבקש שההורה ילווה אותו, אך כשהוא מגיע לחטיבה ולתיכון, הנוכחות ההורית כבר לא רצויה.
אז איך אנחנו כהורים יודעים איך לפעול ?
כשהורה שאני מלווה מעלה בפני דילמה הנוגעת לפיתוח העצמאות ותחושת המסוגלות של הילד
לצד שמירת ביטחונו ובריאותו, כמו טיול שנתי, אני נוהגת לשאול שאלות הבהרה שמטרתם לסייע להורה להשקיט את הפחד הטבעי, להסתכל על העובדות ולקבל את החלטה הנכונה ביותר לילד שלו.
אני מביאה בפניכם חלק מהשאלות וממש ממליצה לכם להשתמש בהם כאשר אתם נמצאים בשאלה "איך פועלים כאשר יש טיול שנתי ?"
1. האם הילד מאוזן ? ילד שמאוזן אין מניעה לשלוח אותו לטיול תוך הדרכת הצוות הכיתתי שהוא ילד אפילפטי, שיש להשגיח קצת יותר במקומות גבוהים או מקומות עם מים.
2. האם הילד לומד בחינוך המיוחד ? בכיתות של החינוך המיוחד, הצוות החינוכי שמלווה אותם גדול יותר מכיתה רגילה, המשמעות שהשגחה באופן טבעי יותר גדולה.
3. האם הילד כבר גדול ? בגיל התבגרות או ילד בכיתה א' ? נער בגיל התבגרות שמודע לעצמו, למגבלות של עצמו אפשר לשלוח אותו תוך הגדרה גבולות ברורים לעומת ילד בכיתה א' שלא תמיד מודע למגבלותיו.
4. מה מידת העצמאות של הילד ? האם הילד זקוק לתיווך ועזרה של מבוגר ?
את התשובות לשאלות אני ממליצה לעלות על כתב ולחזור לתשובות בעוד יום יומיים,
ולמשם לקבל החלטה או לעלות שאלות נוספות שתפקידם לקבל עוד בהירות בדילמה.
ביטחון עצמי של ילד נבנה דרך התנסויות של היום יום כמו טיול שנתי, אנו כהורים מעודדים כמה שיותר עצמאות וכמה שפחות הימנעות, במידה והילד מאוזן ואין מניעה בריאותית אחרת לתת לו לצאת לטיול כמו יתר הילדים , עדיף לתת לו את הביטחון לצאת לטיול.
כמובן תוך הסבר לצוות החינוכי כי בעבר היה פרכוסים ,שכיום הוא מאוזן , שמומלץ רק במקומות גבוהים או שיש בהם מים יותר להשגיח.
ילד שאינו מאוזן או מתמודד עם אתגרים רפואיים או התנהגותיים נוספים, יש לקחת בחשבון את תדירות הפרכוסים, הזמן שבו הפרכוס מגיע, גיל הילד, רמת התפקוד שלו, המסגרת הלימודית בה הילד לומד, מידת האמון שלך כהורה בהשגחת הצוות.
ואם עדין יש לכם ספק או חשש תתייעצו עם הרופא המטפל שמכיר את מידת השגחה שהילד צריך, עם צוות בית הספר שמכיר את הגבולות של עצמו או תתייעצו עם איש מקצוע שתחום המומחיות שלו הוא ליווי והדרכת הורים שילדם מתמודד עם אפילפסיה ואתגרים רפואיים.
בהצלחה וטיול שנתי נעים.
ליאורה פלד,
מלווה הורים וילדים המתמודדים
עם אתגרים רפואיים ורגשיים.
מובילה תהליכי מודעות עצמית
אמא של יובלי המתמודדת עם אפילפסיה
רוצים לקבל עדכון על המאמר הבא ? ליחצו כאן