אוטיזם - חרדת ה"אחרי לכתנו" – איך בונים עצמאות כשהפחד מנהל אותנו?

יש משפט אחד שכל הורה לבוגר על הרצף מכיר: "מה יהיה איתו כשאני לא אהיה כאן?". זו לא סתם דאגה, זו חרדה קיומית. היא יושבת שם בבטן כשהוא שוב לא מצליח לקבוע תור לרופא או כשהוא פשוט שוכח לאכול ארוחת צהריים מסודרת.

התגובה הטבעית של החרדה הזו היא הפוכה ממה שצריך לקרות: מרוב פחד מהעתיד, אנחנו עושים "אובר-ניהול" בהווה. אנחנו מנסים לחסוך ממנו כל קושי, לפתור לו כל בעיה ולנהל עבורו כל פרט, מתוך מחשבה ש"כל עוד אני כאן, לפחות יהיה לו קל".

האמת המרה היא שהחרדה הזו היא המחסום הכי גדול בדרך לעצמאות שלו.

המלכודת: כשהפחד הופך לשירות יתר כשאתם פועלים מתוך חרדת העתיד, אתם נכנסים למצב של "שירות יתר". אתם הופכים להיות המזכירה, הנהג, המבשל והמתזכר. בטווח הקצר – הילד מסודר. בטווח הארוך – אתם מונעים ממנו את הדבר הכי חשוב שהוא צריך כדי לשרוד בלעדיכם: את "שריר המסוגלות".

הכלי מהגישה: בניית "איים של עצמאות" כדי לפרק את החרדה הזו, אנחנו חייבים להפוך את המילה הגדולה "עצמאות" לצעדים קטנים וטכניים.

1. בחירת ה"אי": בחרו תחום אחד בלבד (ניהול כסף, בישול, או ביורוקרטיה).

2. העברת הריבונות לכלי חיצוני: במקום שאתם תזכירו לו, תעברו להשתמש באפליקציות או תזכורות בנייד. המטרה היא שהוא יתרגל להישען על מערכת, לא על אדם.

3. זכות הטעות: כדי לבנות עצמאות, אתם חייבים לתת לו לטעות. אם אתם תמיד שם כדי "להציל" אותו רגע לפני הטעות, הוא לעולם לא ילמד שהוא מסוגל לקום מהכישלון של עצמו.
   

הרובד העמוק: שחרור השליטה כריפוי עצמי למה כל כך קשה לכם לשחרר את השליטה? אולי גדלתם בבית שבו הייתם חייבים להיות ה"מבוגר האחראי"? כשאתם מנהלים לבוגר את החיים, אתם בעצם משתיקים את הילד הפצוע שבתוככם, זה שעדיין מפחד מחוסר שליטה. הריפוי מתחיל בכם.

ליאורה פלד

מטפלת גוף–נפש–אנרגיה

מדריכת הורים

בשיטת איזון חיים ודפי הנפש – פסיכותרפיה גופנית

התמחות בחרדות, טראומה מורכבת ואוטיזם

📩 רוצה לקבל עדכון על המאמר הבא ? כאן

📅לקבוצת תמיכה צמיחה להורים - לחצי כאן