תדמיינו לשבריר שנייה כי אתם יוצאים לטיול בשטח ולפתע מזנק אריה שחפץ בבן שלכם לארוחת ערב, האריה מזנק לכיוון הילד מתוך כוונה לאכול אותו, הבן מבוהל ומתחיל לנשום נשימות קצרות ומהירות, להזיע ולצרוח בקולי קולות תוך כדי שהוא רץ ריצת עמוק ומעיף על האריה חפצים כבדים, האריה נפצע או נבהל ובורח מהמקום.
הבן שלכם שהגיב מתוך פחד מוות לחייו ניצל.
מהי המחשבה שדרכה הייתם מגדירים את אופן הפעולה של ילדכם ?
האם הייתם מגדירים אותו כילד בעל תושייה, אמיץ, חזק וחכם?
אני מניחה שכן !!!!
אותו מנגנון שגורם לילד לברוח מהאריה הרעב, פועל גם במצבי יום יום אצל ילדים אשר מתמודדים עם אתגר רפואי כמו אפילפסיה או גדלו בסביבה מזניחה והתמודדו עם מצבי קיצון.
במצבי היום יום, כשהילד עונה בטון גבוהה או ציני, אנו נסביר התנהגות זו כחצופה, מתריסה , מזלזלת. כאשר יזרוק את הנעל על אחיו נסביר זאת כהתנהגות אלימה, כשיצרח בקולי קולות נסביר זאת "כמשוגע" "לא נורמלי" " חייב טיפול תרופתי", בעצם ההסבר להתנהגות יכיל הסבר שיפוטי, מתייג ולעיתים מעליב וגורר תגובה הורית שמעצימה את תחושת הבושה, האשמה, העלבון והפחד של הילד.
ילדים שחוו התנסויות חיים טראומטיות עקב התמודדות רפואית כמו אפילפסיה, בדיקות פולשניות, ומצבי קיצון והזנחה כמו ילדים המגיעים למשפחות אומנה או אימוץ משתמשים במנגנון הגנה מלחמתי כדרך הגנה שכביכול מספקת להם הגנה מדומה אך כאמור היא מדומה בלבד !!!
התנהגות מלחמתית הינה :
התנהגות מתריסה.
התנהגות שמנסה לפרוץ גבולות
התנהגות כוחנית עד אלימות.
התנהגות מקניטה ומקטינה.
התנהגות שמתקשה לשמור על גבולות הגיוניים.
התנהגות מלחמתית ניתן לצמצם באופן משמעותי בעזרת ידע, כלים והמעטפת הנכונה
סביב הילד והמשפחה.
דרכי טיפול במשפחה בה גדל ילד המתמודד עם התנהגות מלחמתית מצריך חשיבה הוליסטית
כזו הרואה את כל התא המשפחתי כמכלול מצד אחד ומהצד האחר כל בן משפחה בפני עצמו.
המקנה כלים לתקשורת תומכת, מכילה וברורה אשר מבינה שילד בעל תגובה מלחמתית,
משמעותה ילד מפוחד, מבולבל המבקש עזרה.
והורים כועסים ונוקשים הם הורים אשר חשים חוסר אונים ונעדרי ידע וכלים להתמודדות עם ילד עם התנהגות מלחמתית.
ארבעת כללי הביסיק להורה שמגדל ילד עם תגובה מלחמתית :
1. נקודת מבט - שינוי נקודת מבט ממתייגת ושופטת כמו: "הוא ילד חצוף" "הוא ילד אלים" "ילד מתריס"... לנקודת מבט חומלת ואמפתית כמו : "הילד שלי מפחד פחד מוות", "הילד שלי מבקש עזרה", " הילד שלי מפחד שאכעס עליו".......
2. תהליך פיסיולוגי - בשעת תגובה מלחמתית, מערכת החשיבה של המוח מושבתת היא אינה מתפקדת, התגובה מגיעה מאוטומציה של המוח, אימון בשעת רוגע שמקנים לילד דרכים לגיטימיות ובטוחות להפגת הכעס יהפכו להיות תגובות אוטומטית בשעת מלחמה.
3. בניית דרך לגיטימית להפגת כעס שמטרתה להפנות את התנהגות המלחמתית באופן שאינו פוגע בו או בסביבה כמו : הכאה של כרית השינה עם האגרופים תוך צעקה "אני כועס.....", "אני מפחד..." או משפט המתאים לעולם הרגשי שהילד חווה – האימון כאמור נעשה בשעת רוגע.
4. תוכנית טיפולית מפורטת כזו המפרטת את האתגרים והסיבות השורשיות לאותה התנהגות מלחמתית, הכוללת ומתייחסת לאתגרים שמשפיעים על התא המשפחתי, שמעניקה ידע וכלים תוך שימוש במשאבי הכח הקיימים ומערכת האמנות, הערכים והחוזקות של המשפחה. וזאת במטרה להחזיר להורים את תחושת השליטה והביטחון.
חשוב שאנו כהורים נזכור:
ילד תוקפני ומלחמתי הוא אינו ילד "רע" "אלים" "משוגע" "חוצפן" אלא הוא ילד המשתמש במנגנון הגנה הישרדותי לסיטואציה שאותה הוא חווה כמסוכנת.
ילד כזה מבקש "עזרה" ,סביבה אוהבת הכרחית אך אינה מספיקה, ידע וכלים הוליסטים, בניית תוכנית טיפולית מעמיקה שלוקחת בחשבון את כל התא המשפחתי ומעניקה ידע מתאים וכלים מעשיים להצלחת האתגר, מעלה את אחוזי הצלחה בהתמודדות עם האתגר.
לבניית תוכנית טיפולית מעמיקה, מוזמנים לפנות אלי.
ליאורה פלד,
מלווה הורים לילדים המתמודדים
עם אתגרים רפואיים ורגשיים.
ומובילה תהליכי מודעות עצמית.
רוצים לקבל עדכון על המאמר הבא ? ליחצו כאן