אוטיזם - מה מסתתר מאחורי ההתנגדות של ילדים על הרצף האוטיסטי?

התנגדות אצל ילדים על הרצף האוטיסטי נתפסת לעיתים כ"לא רוצה" או כבחירה מודעת. בפועל, ברוב המקרים מדובר בשפה של מערכת עמוקה יותר: מערכת עצבים שנכנסת לעומס, עיבוד מידע שדורש זמן נוסף, הצפה חושית, או מתח רגשי שלא תמיד מקבל שם. ההתנהגות החיצונית היא למעשה חלון למתרחש בגופו ובנפשו של הילד.

גישה אינטגרטיבית—גוף־נפש, ויסות חושי ורפואת תדרים—מאפשרת להבין את ההתנגדות לא כהפרעה לתפקוד, אלא כבקשה לארגון מחודש, ביטחון והגנה פנימית.

התנגדות כהתארגנות פנימית

לא בחירה – אלא תגובה של מערכת שמתקשה להכיל את הרגע.

התנגדות היא לרוב מנגנון הסתגלות. כאשר ילד על הספקטרום מתנגד, ייתכן שהוא מתמודד עם:

• עיבוד מידע איטי יותר – המוח זקוק לשבריר שנייה נוסף כדי לאסוף גירויים ולארגן אותם. • הצפה חושית – רעש, תנועה, אור, או מגע עשויים לחצות את סף העיבוד של המערכת .• פגיעה בתחושת שליטה – מעבר פתאומי, דרישה חיצונית, או חוקים לא ברורים יוצרים מתח פנימי. • עומס רגשי שאינו מדובר – פחד, בלבול, חוסר יכולת לשיים תחושות.

במצבים אלו, הגוף מגיב לפני שהיכולת המילולית זמינה. לעיתים קרובות ההתנגדות אומרת: "אני לא יכול כרגע, תנו לי זמן להתארגן."

מבט גוף־נפש: מה מתרחש במערכת?

בעת התנגדות ניכרת תנועה פיזיולוגית ברורה:

• עלייה בדופק • נשימה רדודה • כיווץ בשרירים • תנועות קופאות או הימנעות • קושי לעבור ממצב אחד לאחר

המערכת החושית והמוטורית מנסות להגן על הילד מפני עומס שהוא אינו מצליח לעבד. ההתנהגות – גם אם נראית חדה או "מתנגדת" – היא חלק מניסיון לייצר יציבות פנימית.

דוגמאו מחדר הטיפולים : מה ההתנגדות מסמנת?

1. מפגש עם אדם חדש – עומס על מערכת העצבים ילד בן 7 עמד בפתח החדר וסירב להיכנס. בתשאול עדין ובדיקת גוף־נפש עלו סימני עומס: • דופק מוגבר • מתח בכתפיים • פעילות אנרגטית גבוהה באזור בית החזה

עבודה קצרה של נשימה והורדת עומס תדרי אפשרה כניסה מרצון. הילד לא התנגד לטיפול—הוא ביקש זמן לאסוף את עצמו.

2. קושי בכניסה לבית ספר – הצפה חושית יומיומית ילדה בת 9 התקשתה מדי בוקר להיכנס לכיתה. בקליניקה נמצא כי המעבר החד משקט הבית לרעש הכיתה, יחד עם עומס חזותי במסדרון, יוצר תגובת הצפה.שילוב של איזון סנסורי, נשימה וכלים אנרגטיים הפחית משמעותית את העומס, והכניסה לכיתה הפכה יציבה ונגישה.

3. סירוב לשיעורי בית – עומס רגשי שאינו נראה ילד בן 10 סירב לשבת ללמידה. מאחורי ההתנגדות נמצא :• פחד מכישלון • קושי בארגון רצף שלבים • תחושת כיווץ בבטן – ביטוי פיזי למתח פנימי

אחרי עבודה על בהירות, פירוק משימות והרגעה מערכתית—הילד הצליח ליזום למידה בעצמו.

מדוע גישת "מקל וגזר" אינה מתאימה?

התנהלות של תגמול־עונש מתייחסת להתנהגות החיצונית בלבד ומתעלמת מהמנגנון הפנימי שמייצר אותה. אצל ילדים על הרצף, גישה זו עלולה להוביל ל:

• עלייה בחרדה • מגננה ונוקשות • ניתוק רגשי • התאמה חיצונית על חשבון הילד עצמו, עד כדי שחיקה אוטיסטית

העבודה הנכונה מתחילה בקשר, לא בדרישה. בביטחון, לא בלחץ.

רפואת תדרים: זווית נוספת להבנת ההתנגדות

במבט תדרי, התנגדות משקפת חוסר איזון במערכת:

• תדר גבוה מדי – Fight/Flight • תדר נמוך – Freeze • תדר מקוטע – קושי לארגן מידע ולנוע בין מצבים

איזון תדרי עדין מסייע למערכת להתכנס לנקודת שקט. כשהגוף מתארגן – ההתנהגות משתנה באופן טבעי.

הכיוון הטיפולי וההורי: יצירת מרחב שמקשיב למה שהילד מבקש

שינוי מתרחש כאשר הילד מרגיש שהעולם סביבו מכיר בצרכיו הפנימיים. כאשר נותנים לו זמן, עדינות, גבול יציב והחזקה בטוחה.

בגישה זו:

• ההתנגדות פוחתת • הוויסות הרגשי והחושי מתחזק • הילד מרגיש שיש לו מקום • הקשר הופך למקור ביטחון, לא למאבק

זהו תנאי היסוד לשינוי אמיתי אצל ילדים על הרצף—שינוי שמכבד את הקצב הפנימי שלהם ומאפשר להם להתקדם מתוך בחירה, לא מתוך לחץ.

*תיאורי המקרה והתוצאה שמשתקפת הם חלק מתהליך ארוך של עבודה עם הילד וההורה

ליאורה פלד

מטפלת גוף–נפש–אנרגיה

מדריכת הורים

בשיטת איזון חיים ודפי הנפש – פסיכותרפיה גופנית

התמחות בחרדות, טראומה מורכבת ואוטיזם

📩 רוצה לקבל עדכון על המאמר הבא ? כאן