מעבר לבית ספר חדש, לכיתה חדשה, תחלופה של אנשי צוות וגם שינוי של מקום ישיבה בכיתה יכול לעורר מתח אצל ילדים ובוגרים על הרצף ולעורר נסיגה בהתנהגות להתנהגות של ילד בן שלוש.
ילדים/מתבגרים על הרצף מתמודדים עם חוסר איזון חושי, תת פעילות או עודף פעילות.
בתוך מערכת החושים יש קולטנים שתפקידם לאסוף מידע מהסביבה כדי להתמצות במרחב.
תת פעילות או עודף פעילות, מקשה על איסוף המידע והפקת פעולה, זו אחת הסיבות שחלק מהילדים/מתבגרים צריכים יותר זמן כדי למפות את הסביבה החדשה.
נכון, שגם ילדים נויטריפקלים ( מילה המתארת אנשים שמצבם הנוירולוגי נתפס בעיני רוב האנשים כנורמלי מבחינת יכולתם לעבד מידע מילולי, חושי וחברתי.), חווים קושי בשינויים, צריכים יותר זמן להסתגל לסביבה חדשה או לשינוי בסביבה קיימת, רק מה העניין, שילדים נויטריפקלים לומדים ככל שהם גדלים לעשות מיסוך, הכוונה שהם יודעים להיתפס על סיבה שתתקבל על ידי הסביבה כדי להצדיק את הימנעות או את התגובה שלהם בהתאם לגיל הכרונולוגי שלהם ובהתאם למה שמצופה מהם מהחברה.
ילדים על הרצף פחות טובים בזה, למה ? כי הקושי הוא בתקשורת, בהבנה אינטואיטיבית מה הסביבה דורשת ממני ואיך אני צריך להגיב, להתנהג במצב כזה או אחר.
ילדים על הרצף צריכים לגייס הרבה משאבים כדי להרגיש ביטחון במקומות חדשים או כאשר יש שינוי במרחב הפיסי, בצוות הכיתתי או בנהלים, כל שינוי כזה מצריך למידה מחדש של הסביבה.
כל שינוי דורש מאמץ אדיר למוח, כי המוח צריך עכשיו לייצר תרשים זרימה חדש למצב חדש.
אצל רוב האוכלוסייה, היכולת של המוח לאסוף מידע, לעבד אותו ואז לבחור באסטרטגיה לפעולה, מתרחשת במאית השנייה, אלו תהליכים אוטומטיים שמתרחשים במוח באופן שוטף בלי שנדרש מאיתנו מאמץ, כשיש שינוי, תרשים הזרימה שנבנה במוח רק עושה מעקף קטן וכך נוצר תרשים זרימה חדש.
באוטיזם התהליך הטבעי של הפנמת שפה חברתית הוא מורכב, אחד הסיבות שהקולטנים שתפקידם לאסוף את המידע החברתי, לעבד אותו ולבחור דרך פעולה, לא עובד אוטומטי, מכיוון שהמערכת שדרכה המוח אוסף את המידע, שהיא מערכת החושים עובדת ביתר רגישות או בתת רגישות ואז המציאות מקבלת פרספקטיבה שונה.
לכן ילדים ובוגרים על הרצף צריכים יותר זמן הסתגלות למקום חדש ואנשים חדשים, הם צריכים זמן לבחון את הסביבה ולמפות אותה מחדש.
איך אנחנו ההורים, הצוות החינוכי או הדמות שמלווה את הילד/ מתבגר יכולים לעזור לו להסתגל יותר בקלות ?
1. תיאום ציפיות: הסבר על השינוי שעומד להתרחש, סיור מקדים במקום עם אדם שהוא מרגיש בנוח אתו.
2. תמיכה כמו שיחה על הרגשות, המחשבות שעולות אצלו בעקבות השינוי, לשאול אותו מה יכול לעזור לו לצלוח את המעבר ? להציע רעיונות שאולי יוכלו להקל עליו, לשתף ברגע שבו אנחנו חווינו קושי דומה, מה עזר לנו להתמודד.
3. ניתוח מצב – לתמוך בקשיים שיעלו תוך כדי המעבר והשינוי דרך ניתוח מצב ובחירת דרכי פעולה נוספות.
4. והכי חשוב – לא לשפוט אותו במצבים בהם הוא מתרחק או מתנהג באופן שלא מצופה ממנו, להבין שיש תסכול שכרגע הוא לא יודע לפתור ולבנות אתו סולם כדי שיוכל להצליח.
להרשמה לניוזלייטר ליחצו כאן
ליאורה פלד
מטפלת רגשית בשיטת איזון חיים ודפי הנפש
התמחות באוטיזם, טראומה מורכבת, התפתחות אישית.
#אוטיזם#הרצף_האוטיסטי * מזכירה- שאין אוטיסט אחד שדומה למשנהו, יכול להיות שהדברים שיהיו כתובים בפוסט הזה לא יהיו רלוונטים לילד שלך - וזה בסדר.