תקשורת שיש בה אשמה וכעס - מה עושים ?

כשאנחנו מגדלים ילד עם צרכים מיוחדים, ילד שהשקעה בו והתמודדות היומיומית שלו מלווה בהרבה מתחים, רגשות אשמה פנימיים, תסכול וחוסר אונים לצד זה שאין מרחב לפרוק את הקשיים, לדבר אותם.


זה מוביל לרגשות אשמה פנימיים, הצטברות של כעס,

ולעיתים ייאוש או פגיעה עצמית שיכולה להתבטא באופנים שונים כמו: הזנחה גופנית, וויתור על חולמות והגשמה עצמית, השמנת יתר או רזון יתר, העמסה תרופתית להרגעה עצמית ועוד.


להורים שמגדלים ילדים עם צרכים מיוחדים אין מרחב

לפרוק את הר הגעש הרגשי, הסביבה שרובה מורכבת מאנשים שמתמודדים עם ילדים רגילים אינה מבינה

לעומק את רכבת הההרים הרגשית.

מה שהרבה פעמים הורים לא מודעים אליו,

שהתקשורת שאנו מנהלים עם הסביבה והסביבה מנהלת איתנו היא מראה פנימית לעצמנו.


אני מניחה שרובכם חוויתם מהסביבה כעס, שיפוט ואשמה, רגעים שדיברו אליכם והאשימו אתכם בהתנהגויות או בדברים שלא עשיתם ולהיפך מקרים שאתם דיברתם והאשמתם את הצד השני.

רופא או חברה שאמרה לכם שאתם מקטרים, או שאם הייתם הולכים לרופא שהמליצה הדברים היו אחרת, אחות או אמא שמבקרת אתכם על כך שאתם שמים יותר מדי גבולות לילד או להיפך רכים איתו יותר מדי ועוד.


תקשורת שיש בה שימוש במילים שמשאירות את אחד מהצדדים בתחושה של אשמה שמתבטא בתחושה של כיווץ ורצון להיתרחקות ולא פותחת אפשרות לשיחה.

לפני שהיינו הורים, היינו ילדים, תינוקות רכים כמו ילדנו , את השפה מדוברת, העברת מסרים מילולים, למדנו שם בגיל מאוד מאוד צעיר.


הרגע שהגענו לעולם,

ממש שם מתחילה למידה של שפה מתוקשרת.

השפה המילולית נטמעת בנו והופכת להיות כל כך

מושרשת וטבעית עד שאנחנו לא מצליחים לראות

שהשפה שלנו היא בדיוק כמו השפה שהסביבה שטיפלה בנו, לימדה אותנו, ובדיוק כרגע משתקפת מולנו דרך הדמות שאנחנו כועסים עליו.


באופן טבעי, לרובנו יש קושי לראות את עצמנו מבחוץ ,זה קצת מורכב להתבונן על עצמנו מבחוץ, לכן שמו לנו מראות שנוכל לראות איך אנחנו נראים מבחוץ, המראות מתבטאות דרך הילדים שלנו או דרך שיקופים של הסביבה.

לדוגמא כאשר בן הזוג, הילדים, חבר טוב, הורה, רופא ועוד מדברים איתנו במילים שנחוות כאשמה

הנטייה הטבעית היא להחזיר מלחמה או להתגונן,

בשתי הדרכים תחושת אשמה מתלווה לתקשורת.

אבל אם באותו רגע ניזכר, שכרגע ניצבת מולנו מראה, נוכל לזהות את עצמנו בתוך הבית שגדלנו בו או החוויות אותן חווינו בילדותנו ולימדו אותנו איך מתנהלת תקשורת נוכל לבחור לשנות אותה וכך גם לשנות את התוצאה.


במקום לירות או להתגונן

נוכל לשאול שאלות או להסביר את עצמנו וכך נוכל לגייס את הסביבה להיות סביבה תומכת ומכילה יותר.


נוכל להפנות את המשאבים לקידום הילד שלנו ולהתפתחות שלנו כהורים.


מקווה שהפוסט תרם לכם,

אם יש שיתופים או שאלות אשמח לענות.

26 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול