לפני שנה וחצי הוזמנתי להרצאה בבית הספר.
הנושא שנבחר הוא "מודעות להשפעת המילים, והמסרים שעוברים דרך אותן מילים"
אתם כבר יודעים שהקו המנחה שלי הוא מודעות ותודעה גבוהה.
מודעות למילים שאני בוחרת להשתמש בהם,
השפעתם של אותם מילים על הילד שלי,
האם דרך הביטוי שלי יצרה קירוב לילד או התרחקות,
האם השגתי את התוצאה שרציתי להשיג או ההיפך,
האם התוצאה שהשגתי היא טובה לטווח המיידי?
והאם התוצאה גם תקדם את הילד שלי לטווח הרחוק?
הרבה עומק ותהליכי מחשבה יש סביב מילה אחת שאנו כהורים מוציאים מהפה.
ואיך אני יכולה להעביר כזה ידע וכזה עומק במפגש אחד של שעה וקצת לקבוצה גדולה של הורים?
הרגשתי שלקחתי על עצמי משימה ענקית.
אבל גם ידעתי שזו הזדמנות לפתוח ערוץ מחשבה אצל הורים שלא בטוח מכירים אותי ואת שיטת העבודה שלי.
החלטתי לפתוח בתרגיל.
"ב10 הדקות הקרובות אני מבקשת שכל אחד יכתוב את האסוציאציות שיש לו מהמילה בית.
ואז, כיתבו ספור קצר של כמה שורות בנושא בית והאסוצי
אציה שזה העלה בכם."
כשהסתיים תרגיל הכתיבה, ביקשתי מ2-3 הורים לשתף במה שהם כתבו.
הסיפורים היו שונים מאוד.
לכל אחד היתה פרשנות ואסוציאציה ייחודית למילה בית, שהשפיעו על הסיפור כולו.
הודיתי להורים על השיתוף והסברתי מה ראינו בדוגמה הזו.
הפרשנות לאותה מילה, "בית", יכולה להיות שונה כל כך בין אנשים שונים.
ובהתאם לכך, התמונה והסרט הפנימי שמתקשרים למילה בית, ("הסיפור הפנימי") יוצרים תגובה שונה אצל כל אחד. ולכן גם השפעה שונה על תהליכים הנוצרים מתגובה זו.
אחרי החוויה האישית של ההורים, התחלתי להרצות על האופן בו ילדים לומדים.
הסברתי איך התנסויות קודמות של הילד מאוחסנות בגוף.
עבור כל מילה, יש מערך שלם שהגוף זוכר. זה לא רק המילה, איך היא כתובה ואיך היא נאמרת. איברים שונים זוכרים את התחושה שהיתה להם כשהמילה נאמרה.
הגוף זוכר את החוויה הרגשית מאותה מילה, ומאחסן
אותה כחלק מהקידוד של אותה מילה בזיכרון.
תיארתי את עולם הסמלים הפנימי שמורכב ממילים ואסוציאציות העולות בגין אותה מילה.
ולימדתי על חשיבות המודעות להשפעת השיח והמסרים הסביבתיים שילדנו קולטים והאופן בו מסרים אלו מופנמים אצלם.
בעזרת התרגיל יכלו ההורים להבין על בשרם, שגם להם יש הטמעה של מסרים ומילים מחוויות הילדות שלהם, שמשפיעים על השקפת העולם ואופן התגובה שלהם כמבוגרים.
זה לא רק ידע תיאורטי.
העלאת המודעות בהרצאה, מאפשרת להורים לשנות את השיח הסביבתי שלהם עם ילדיהם וכך להשפיע על התקשורת עם הילדים.
כי כאשר יש יכולת לנהל שיח מודע,
אפשר לזהות בזמן את השפעות המילים על תפיסת המציאות של הילדים.
אפשר לשתף את הילד כי נראה שהמשפט שאבא אמר כרגע הובן לא נכון.
זו הזדמנות לשאול את הילד מה הוא הבין מתוך מה שאבא אמר,
ואז לייצר בהירות.
יתרה מכך, התמדה בתקשורת כזו מפחיתה באופן משמעותי קשיי התנהגות,
התפרצויות זעם וסימפטומים כמו קשב וריכוז.
הזמנתי את ההורים להתנסות בשיח מודע עם ילדיהם ולשתף אותי בהשפעה של ההרצאה על הבית שלהם. התשובות והשיתופים שקיבלתי מהם עוררו בי התרגשות.
הרצאה אחת פתחה עולם שלם להורים.
מילה אחת פתחה עולם שלם לנפש של ילד.
פוסט אחד פתח ערוצי חשיבה חדשים להורים רבים.
אני מזמינה גם אתכם, קוראים יקרים,
להתנסות בשיח מודע עם ילדיכם ולשתף אותי בהשפעה של השיח הזה על הבית כולו.
אם אתם רוצים ללמוד עוד על השפעת המילים על הילד שלכם,
מוזמנים לפנות אלי.
ליאורה פלד
מלמדת מודעות ותודעה גבוהה.
הנחיית הורים הוליסטית התמחות בהורות מאתגרת.
מטפלת ומורה בשיטת איזון חיים.
www.liorapeled.com
Kommentare