כוחה של מילה במערכת החינוך



מקצוע ההוראה הוא מקצוע סופר חשוב וסופר משפיע.


המורה מסייע לתלמיד לא רק לצבור ידע אלא גם:

· ללמוד על עצמו

· להכיר את החוקיות בעולם

· להבדיל בין טוב לרע

· ללמוד התנהגות נאותה

· לבנות את הדימוי העצמי של הילד

· ולבנות את התפיסה העצמית ותפיסת העולם של הילד.


לכן מודעות גבוהה למילים בהם משתמשים בשיח עם התלמידים היא סופר חשובה.


רבים מאיתנו גדלו על אמירות שיצרו בנו אמונות שאנחנו לא מספיק טובים בשפה כזו או אחרת, שאנו עצלנים, לא מממשים את הפוטנציאל שלנו. וכד'

וכמעט כולנו כמבוגרים נושאים את ההשפעה של התיוג שתויגנו בעבר על ידי החברים, המשפחה, והדימוי שהיה לנו כתלמידים בבית הספר.

כל אלו משפיעים על תפיסת הדימוי שלנו כאנשים בוגרים.


כוונותיהם של המורים בוודאי טובות.

הם רוצים להשפיע על התלמיד להשקיע וללמוד או להפנות את משאביו למקצועות או עשייה אחרת.

אבל בואו ניתן מקום גם ל*דרך* בה הדברים נאמרים.

כי לבחירת המילים יש חשיבות מכרעת בתוצאה.



אני רוצה לספר לכם על הבת שלי שהיום היא כבר בת 20.

בכיתה ב' לימדה אותה מורה שאבחנה שבתי מעולה בשפה אבל בחשבון היא מתקשה.

וכך לאורך שנת הלימודים של כיתה ב', ידעה ביתי שבשפה היא טובה ובחשבון היא מתקשה.

גם אני כאמא, נטיתי לקבל את הדברים.

אולי אפילו שוכנעתי בקביעה שלה, שהרי היא מורה והיא בוודאי יודעת.

לקראת סוף השנה ישבתי עם ביתי על שיעורי בית בחשבון, ופתאום שמתי לב שהילדה מאמינה שיכולותיה בחשבון נמוכות. וזה משפיע ישירות על תחושתה בהכנת השיעורים. הכנת השיעורים בחשבון נעשתה תוך כדי בכי ועצבים. זו הייתה חוויה של קושי, כישלון וחוסר אמון בעצמה.


רציתי להפוך את החוויה לחיובית ונעימה ואמרתי לה את משפטי המחץ שלי:

"תגידי לעצמך אני אצליח ואת תצליחי"

וגם "את זוכרת, קושי = אתגר".

לאחר שנגמרו הדמעות והיא ראתה שהבכי לא משכנע אותי להכין לה את השיעורים, היא אמרה לעצמה את המשפטים "אני אצליח", "אני יכולה".

ואז קרה איזה מין קסם! התרגיל נפתר בקלי קלות!


שיעור זה מלווה אותה ואותי עד היום.

חלפו שנים והיא בכיתה ה'.

בשנה קודמת וגם בשנה זו היא מקבלת חיזוק בחשבון והולך לה יפה.

היא מבינה את החומר ומצליחה במבחנים.

אבל משהו קורה במבחני המשווה.

הילדה לא מצליחה.

ולא בגלל שהיא לא מבינה, אלא בגלל שהיא לא מספיקה לסיים את המבחן.

התייעצתי עם המורה, והמורה הסכימה איתי שהיא מבינה את החומר, אבל לוקח לה המון זמן במבחן.

ישבתי עם הילדה לראות מה קורה בחשבון וראיתי את הקושי.

הגעתי למסקנה שלבתי חסרות "טקטיקות חשיבה".

כשהיא באה לפתור תרגיל, היא פותרת אותו בצורה פשטנית במקום לחפש דרכי קיצור.

היא משתמשת בטכניקות שונות לפתרון, אבל לא מפעילה את הידיעות הקודמות שלה ואת התובנות שאפשר לקחת מהן.


הצעתי לה כן להשתמש בידע קודם שהיא בוודאות יודעת.

לדוגמא, "אם יש לך תרגיל 5 X 6 ואינך זוכרת את כפולות 5, מה תעשי?"

הצעתי לה: "תחשבי מה אני כבר יודעת".

במקום לחשב את כל התרגיל באריכות 5+5+5+5+5+5

תחשבי מה הכי קרוב שאני כן יודעת.

5 X 5 = 25 אני יודעת

ועוד 5 יהיה שווה שלושים.

והנה יש לנו את התשובה ברגע.


עבר זמן. ויום אחד בעודה יושבת להכין שיעורים, אני קולטת אותה משתמשת

ב"מה אני כבר יודעת", "ובטקטיקות חשיבה".

חשתי גאווה על שבאמירה קצרה, בטיפ קטן, חוללתי שינוי משמעותי בחשיבה שלה.

ואני מודה כל יום על הזכות שניתנה לי ללוות את ילדי בדרכם.

ולבחור את המילים המתאימות והמחזקות שייטעו בהם כח ורצון להתמודד ולהצליח.

מאז הנסיון האישי שלי,

חשוב לי להעביר את המסר אליכם מחנכים ומורים יקרים:

היו קשובים למסרים שנספגים אצל תלמידיכם,

וסייעו להם לתת דגש ולהשתמש בחוזקות שלהם.


להעביר ידע לתלמיד, זה השלב הראשון.

להשפיע על תפיסת התלמיד את עצמו בעתיד, היא השלב הבא.

השתמשו בתבונה בהיכרות שלכם עם הילד, כדי לעזור לו לגייס את כוחותיו להתמודד עם קשיים.

בחרו במילים חיוביות מעודדות ומעצימות כדי לעודד את הילד להמשיך לגדול!


אם אתם רוצים ללמוד עוד על השפעת המילים, מוזמנים לפנות אלי.


ליאורה פלד