top of page

"הוא מדבר בשפה אחרת": על האתגרים הייחודיים בתקשורת עם ילדים על הספקטרום האוטיסטי ואיך להתמודד איתו

תמונת הסופר/ת: בלוג התפתחות משפחתיתבלוג התפתחות משפחתית

אני רוצה לפתוח ולשתף בתחושה מוכרת, שמהדהדת בקרב אמהות רבות לילדים עם אוטיזם, תחושה שאני עצמי חוויתי. אמהות רבות לילדים על הספקטרום האוטיסטי מציינות תחושה מוקדמת של קושי בפענוח צרכי התינוק, כבר מרגע לידתו.


התחושה מתחילה כהרגשה פנימית, כי משהו שונה, קצת אחר, כבר עם הגעתו של התינוק לעולם. בתחילה, הקושי עשוי להיות מיוחס לחוסר קרבה רגשית מספקת עם הילד, או לתחושה כי היכולת האימהית שלנו לפענח את צרכיו אינה תקינה. לעיתים, אנו מאשימות את עצמנו, תוהות האם משהו בנו לא בסדר, האם איננו מספיק אימהיות. אבל האמת היא, שילדים עם אוטיזם פשוט מתקשרים בשפה שונה, שפה שאינה תמיד אינטואיטיבית עבורנו, ההורים. זהו אתגר תקשורתי ייחודי, המצריך מאיתנו ללמוד מחדש את כללי המשחק.


ילדים על הספקטרום האוטיסטי משדרים אותות תקשורתיים השונים מאלה המוטבעים בנו באופן אינסטינקטיבי, מדורות קודמים – הם מגיעים לעולם עם קוד תקשורתי אחר, שדורש מאיתנו לפצח אותו.


התקשורת הראשונית בין אם לתינוק היא קריטית, שכן היא הבסיס להתפתחות תקינה. הישרדותם של בני אדם, במיוחד בינקות, תלויה בקשר ההדדי ובשיתוף הפעולה ביניהם. על כן, הטבע העניק לנו מנגנונים תקשורתיים מולדים. אחת היכולות המולדות של תינוקות היא היכולת להעביר את צרכיהם באמצעות תקשורת לא מילולית – צלילים, ריחות וצורות שונות של תקשורת.


תינוק רגיל ישדר ריח ייחודי כשהוא רעב, ריח שאמו מזהה ומתייחסת אליו באופן אינסטינקטיבי. לעומת זאת, ילדים עם אוטיזם כאילו נולדים עם מילון שונה, שפה שצריך ללמוד מחדש. הם משתמשים בשפה תקשורתית השונה מזו המוכרת לנו, לעיתים הם עשויים לשדר כאב במקום רעב, דבר שיכול לבלבל את האם ולהקשות על פענוח הצרכים. אנו מרגישות צורך ללמוד את השפה הזו מחדש, ללמוד כיצד הילד שלנו מתקשר איתנו.


רק לאחר למידה מעמיקה של שפתו הייחודית של הילד, ייתכן שנוכל להבין את משמעות האותות שהוא משדר, ולפעמים, גם אחרי למידה מאומצת, זה עדיין מרגיש כמו ניחוש. זהו מסע של גילוי, לימוד וקבלה של השוני.


ככל שהילד גדל, ידוע כי לאוטיזם יש השפעה משמעותית על האופן שבו מוחו מעבד מידע, בייחוד בהקשר ליחסים בין אישיים, רגשות ותחושות. התקשורת בין אם לתינוק עלולה להיפגע כאשר הילד נולד עם אוטיזם, משום שאוטיזם משפיע על עיבוד מידע חברתי, רגשי ותחושתי במוח. הדבר מקביל למערכת הפעלה שונה. אין זה אומר שיש משהו "לא תקין", אלא פשוט שונה. הסיבות לכך טמונות במאפיינים הייחודיים של המצב, הכוללים קושי בתקשורת חברתית, בפענוח רמזים לא מילוליים וביצירת קשר.


ילדים אלו מתקשים בתקשורת חברתית, בהבנת שפת הגוף ובביסוס קשר עמוק, מה שיוצר חוויה של ניתוק ותסכול הן עבורם והן עבור ההורים. לעיתים קרובות, אנו חשות שהילד שלנו "לא איתנו", שהקשר אינו מספק, ואנו שואלות את עצמנו "מה לא בסדר?".


הקושי נובע בין היתר משיבוש בפעילותם של "נוירוני המראה" במוח, אשר מסייעים לנו להבין את רגשותיהם של אחרים. נוירונים אלו מאפשרים לנו לחוות אמפתיה, להרגיש את מה שאחרים מרגישים, אך אצל ילדים עם אוטיזם, מערכת זו אינה פועלת באופן תקין. בנוסף, ילדים אלו לא תמיד מבינים את הרמזים הלא מילוליים שאנו משדרות, כמו חיוך, מבט ושפת גוף. הם מתקשים לקרוא את הרגשות שלנו, את הכוונות שלנו. גם יצירת קשר עין, דבר טבעי עבורנו, יכולה להיות מאתגרת עבורם, מה שעלול לגרום לנו לחוש שהם אינם מקשיבים, דבר שיוצר תחושת בדידות וניכור.


גם עיבוד הרגשות שונה. כאשר אנו שמחות או כועסות, הילד עשוי שלא לזהות את רגשותינו, או להגיב בצורה שונה מהמצופה, או לא להגיב כלל. בנוסף, קיימת גם רגישות חושית. ילדים אלו יכולים להיות רגישים יותר או פחות למגע, לרעש ולאור, דבר שעלול לגרום לאי נוחות, ולהקשות על הקשר הפיזי והרגשי. כל גירוי חושי, שאנחנו כלל לא שמים לב אליו, עלול להציף את ילדנו, ולגרום לו לתחושה של מצוקה. כמו כן, הם עשויים להראות פחות עניין באינטראקציות חברתיות, ובמקום זאת להתמקד בעולמם הפנימי, בחפצים ובתנועות חוזרות.


כל זאת עלול לגרום לאמהות לחוש בלבול, חוסר אונים, תסכול ורגשות מורכבים. תחושות אלו מוכרות משיחות עם אמהות רבות, ועל כן, חשוב להדגיש כי איננו לבד במאבק זה. אנו חולקות את אותה החוויה, את אותם הקשיים, ואת אותן התחושות. תחושת הבדידות יכולה להיות משתקת, ולכן כל כך חשוב לדעת שאנחנו לא לבד.


אז מה אפשר לעשות? קודם כל, זכרו שאתם לא לבד. יש עוד הורים שחווים את אותם הקשיים, והם לא מעטות. שוחחו עם הורים אחרים, שתפו, הקשיבו, תמכו והתמכו. בנוסף, חשוב לנסות ללמוד את השפה הייחודית של הילד שלכם. נסו להתבונן בו, לזהות את האותות שהוא משדר, ולהבין מה הוא מנסה להגיד. היו סבלניים, היו קשובים, נסו לראות את העולם מנקודת מבטו של ילדכם.


אל תשכחו, שיש כלים שיכולים לסייע. אני ממליצה על הסדנה הדיגטלית "הילד הזה בחר בי", סדנה שמלמדת שינוי גישה, הורדת שיפוט והסתכלות חדשה על הקשר הורה ילד.


גישה שמאפשרת להורה לראות את האופן שבו ילדו מתקשר מתוך העולם שלו ולא מתוך שפה חברתית שמופנמת בתוכנו. סדנה זו היא הזדמנות ללמוד מחדש את שפת הילד שלכם, להבין את עולמו הפנימי, ולפתח איתו קשר עמוק ואותנטי. זהו מסע, ואין בו תשובות קלות, אבל עם סבלנות, אהבה והבנה, אפשר למצוא את הדרך.


ליאורה פלד

מטפלת רגשית אנרגטית

בשיטת איזון חיים ודפי הנפש

מדריכה הורים

התמחות בטראומה מורכבת ואוטיזם

3 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page