top of page

אפילפסיה - בוגרים, לחיות חיים נורמטיבים לצד אפילפסיה



אני זוכרת את הפעם הראשונה שנתקלתי בהתקף אפילפטי אצל אדם בוגר, כצופה מהצד.

הפעם הראשונה הייתה לפני כ 20 שנה, עוד לא הכרתי את עולם האפילפסיה מקרוב.


הייתי בפתח תקווה, במדרחוב, לפתע ראיתי בחור צעיר, נראה בסביבות גיל ה- 20 מתיישב על הריצפה, לאחר מכן שוכב ותוך מספר שניות הגוף שלו זז בצורה לא סימטרית, המבט שלו תקוע באיזה נקודה ומהפה יוצא לו קצף, לאחר מספר דקות המבט שלו חזר, התנועות הפסיקו, אנשים שהיו סביבו נתנו לו מים.

לאחר מספר דקות הוא קם והמשיך בדרכו.


הפעם השנייה הייתה כעבור שנה, ישבתי בפגישה, אחת הבחורות שהייתה בקבוצה, אמרה שהיא מתחילה התקף, נשכבה על הריצפה, לאחר מספר שניות החלה להשמיע קולות מוזרים, עיניה היו פקוחות אך תקועות בנקודה בקיר, לאחר דקות ספורות ההתקף הפסיק,חברותיה לפגישה אמרו בשלווה שהיא תיכף תקום ולבינתי