top of page

אוטיזם - תפיסת דימוי עצמי ברצף האוטיסטי

עודכן: 22 במאי 2023

איך תפיסת הדימוי העצמי של ילד על הרצף האוטיסטי משפיעה על התקשורת עם הסביבה, היכולת להשתלב בחברה ומה התפקיד שלנו כהורים במעגל הזה ?


תפיסת דימוי עצמי נבנת בילדות המוקדמת דרך אוסף חוויות ואינטרקציה עם הסביבה

(הורה - ילד, סבא - ילד, גננת- ילד, חבר- ילד וכדומה) דרכו הילד לומד מה הערך שלו מול הסביבה.


ילד עם לקות תקשורתית, החוויה הראשונית שלו היא תחושה של שונות מול הסביבה, מהסיבה שהוא מדבר שפה שונה, שפה אוטיסטית שאינה מוכרת ומובנת בחברה נוירוטיפיקלית.


כאשר אין תיווך לילד, כאשר הסביבה אינה מתמללת לילד את תחושת השונות, הילד בונה לעצמו עולם מושגים משלו וכללי התנהגות מתוך הפרשנות האישית שלו שחלקה נשענת על העובדה שלילד יש לקות תקשורתית.


לקות תקשורת משמעותה מערכת חישה מחודדת, זאת אומרת יכולת לקרוא תדר אנרגטי שאינו מתומלל ברגישות גבוהה. ומנגד קושי לתמלל, לתת מילים לאותו מידע שנקלט במערכת איסוף המידע במוח.


קודים חברתיים זו שפה, זה דרך של בני האדם לתקשר אחד עם השני בלי מילים, להבין את הלך הרוח ואת היכולת אחד של השני, למשל, תתאר לעצמך מצב בו עומד מולך אדם שקצב הדיבור שלו איטי, שפת הגוף שלו מכונסת, הוא לא יוצר קשר עין איתך, אתה למד על אותו אדם שהוא חסר ביטחון, שהוא לא אמין, אולי יש לו הנמכה קוגנטיבית בשל קצב הדיבור האיטי, שאין לו מסוגלות לתפקד, שהחוסן הרגשי שלו נמוך והוא לא יתמודד עם מצבים של תסכול וקושי.


ילד שגדל עם לקות תקשורתית, אוסף את המידע שלו באופן שונה, מערכת החושים של אדם אוטיסט מאוד מחודדת ויכולה לזהות תדר אנרגטי שבני אדם נוירוטיפלים לא יודעים לקלוט אותם, זאת אומרת שילד על הרצף יכול לזהות זיופים, הוא יכול לדעת שהמילים שיוצאות מהפה והתחושות שאותו אדם מרגיש לא אותו דבר וזה מאוד מבלבל ומציף במיוחד שאין מילים, ובמיוחד שאותו אדם שמזייף את הרגשות שלו זוכה מהסביבה לשבחים על הזיוף. .

אוטיסט מגדיר את האדם שמולו על פי המהות, היושרה, היכולת הטבעיות של האדם.

נוירוטיפקלים מגדירים את האדם שמולם לפי החיצוניות, הטייטל המקצועי, הבגד שהוא לובש, הביטחון שבו הוא מדבר, קשר העין, קצב הדיבור.


ופה מתרחשת התנגשות, כי אוטיסט לא מעניין אותו החזות החיצונית, זה לא פרמטר שעוזר לו להגדיר את האדם שמולו מנגד החברה מגדירה אותו לפי התנהגות החיצונית שלו והקודים החברתיים שמופנמים בחברה.


מנוקדת המבט שלי כאשת מקצוע שמלווה הורים לילדים על הרצף וכאמא של נערת מהממת על הרצף, חובת שני הצדדים ללמוד להכיר את השפה אחד של השני כדי להנות מהאיכויות אחד של השני.


וזה התפקיד שלכם כהורים, מצד אחד לעזור לילד לראות בשונות שלו יחודיות, לתת לתחושת השונות הזאת שם, לעזור לו לבנות דימוי עצמי חיובי ומנגד ללמד אותו שפה שפחות מוכרת לו אבל חשוב שהוא ילמד אותה כדי לתקשר עם הסביבה.


כהורים לילדים אוטיסטים, אתם לא יכולים לחנך את כל הסביבה אבל אתם כן יכולים ללמד את הילד שלכם את השפה הנוירוטיפקלית, ללמד אותו את המוסכמות החברתיות, לעזור לו לפתח מודעות לאיך הוא נחווה בצד השני כאשר הוא לא עונה לשאלה או כשהוא יושב בשפת גוף מכונסת ..... ללמד אותו לתמלל את עצמו כדי שיוכל להיות מובן יותר לסביבה וכך יוכל לאסוף אוסף חוויות חיוביות שיחזקו את דימוי העצמי שלו בעיני עצמו.


חשוב לי לציין שהחשיבות ללמד את הילד היא לא במטרה לשנות את הילד ולהפוך אותו לילד כמה שיותר רגיל, החשיבות ללמד ילד אוטיסט את השפה נוירוטיפיקלית.היא כדי לפתוח בפניו אפשרות לבנות קשרים מקדמים עם הסביבה, שיבינו אותו והוא יוכל להבין אותם,לתמלל את עצמו וכך להביא את היכולות והשאיפות שלו למימוש בהמשך חייו הבוגרים.


בקורס "גן עדן זה פה - אני מלמדת איך בונים תוכנית מטרות שמקדמת את הילד לעצמאות בהמשך הדרך ליחצו פה. לפרטים נוספים.


מוזמנים להתעדכן במפגשים ובידע נוסף שאני נותנת בקבוצה וואטסאפ

רוצים לקבל עדכון על המאמר הבא ? כאן

ליאורה פלד

מטפלת רגשית אנרגטית

בשיטת איזון חיים ודפי הנפש התמחות בטראומה מורכבת ואוטיזם


97 צפיות0 תגובות

פוסטים קשורים

הצג הכול
bottom of page