אוטיזם - סיפור אישי - איך עזרתי לילדה שלי לעבור את הבגרות הראשונה במתמטיקה




אז שלשום ניפצנו עוד תקרת זכוכית, עמלנו עליה כמעט מתחילת השנה.


היום היא עשתה בגרות ראשונה במתמטיקה,


בתחילת השנה צוות בית הספר קרא לי לשיחה, אמר בחצי פה מלא שאולי זה עבורה יותר מדי.


"יצור עליה יותר מדי לחץ, הידע קיים אבל הסיטואציה והינעלות לא מאפשרות לדעת מה היא כן יודעת ומה לא, איפה היא מתקשה."


מודה, חששתי, הספקות והפחדים הפנימיים התחילו לבחוש,


"שלא תפרכס שוב, עד שיש לך שקט" "שלא תסתגר שוב" "אז לא תיהיה לה תעודת בגרות, אז מה"

............


אבל האינטואציה שלי דיברה בקול ברור:


"היא יכולה, והפרכוס לא שייך וגם הרצף לא שייך. בית הספר רוצה שיהיה לה קל את רוצה שיהיה לה כלים וכישורים להמשך החיים, שלא תיהיה תלויה באף אחד."


הודתי לצוות בית הספר על הדאגה, הסברתי שמבחינתי לא בא בחשבון שלא תעשה בגרות ושנבנה עבורה את הסולם שיאפשר לה לצלוח את הסטרס סביב המבחן.


בתחילה היא התנגדה, ניסתה לעשות כל מאמץ שאוותר לה. אני מצידי הבהרתי, פעם אחר פעם תוך הבנה לקושי שלה שאני לא מתכוונת לוותר לה.


התחלתי לחקור מה ההתאמות שמתאימות לה ושהיא צריכה אותם,

בתחילה בית הספר אמר רק 50% תוספת זמן.


נכנסתי לאתר של משרד החינוך והבנתי שיש עוד התאמות שיכולות ממש לעזור לה. הדפסתי ושלחתי לבית הספר,

ביקשתי שיחה עם המתי"א שהסבירו לנו מה הזכויות שמגיעות לה

ואני על הדרך גיליתי להם זכויות נוספות שמגיעות לה בשל היותה על הרצף האוטסטי.


עשיתי שיחות עם הילדה, הסברתי לה מה ההתאמות שמגיעות לה,

מה מתוכן היא מרגישה שיעזור לה במבחן.


תיווכתי זאת מול בית הספר, ביקשתי תומכת שתיהיה איתה במבחן, אישרו לנו,

התחלנו לחפש את הדמות המתאימה, מה שהיא רצתה לא התאים לבית הספר וההיפך.


המוח שלי קדח במחשבות, מי הדמות שיכולה להוות עבורה ביטחון ומקובלת על ידי בית הספר,

שואלת את בית הספר, לא יודעים לתת תשובה, שואלת את הילדה היא מוכנה להתפשר אבל לא שלמה.


ואני יודעת בתוכי שהצלחה למבחן נמצאת בדמות ביטחון שתיהיה לה במבחן,

המוח קודח, חושב ....... ושבועיים לפני המבחן עולה לי שם, הסייעת שלה מלפני שנתיים,

בית הספר מסכים, הילדה מסכימה.


עוברים מתכונת בהצלחה, ושלשום הייתה הבגרות, היא הגיעה נרגשת, הכינה את כל מה שנדרש למבחן, כתבה בוואטסאפ המשפחתי על המבחן, ניגשה אליו ויצאה בתחושה טובה.


ואוו !!!!


יותר מחצי שנה של תפירת חליפה מותאמת עבורה, חשיבה יצירתית שלי, תעוזה לבקש, המון תיווך, פינג פונג, שיחות דרבון ומוטיבציה לצוות ולילדה וגם לי.

זהו צלחנו בגרות אחת.


ואני יכולה מעט לנוח


ליאורה פלד,

מלווה הורים וילדים המתמודדים

עם מחלת האפילפסיה או הרצף האוטיסטי.

מלמדת תהליכי מודעות וחשיבה יצירתית


אמא של נערה שהתמודדה עם אפילפסיה

ומתמודדת עם אוטיזם.


רוצים לקבל עדכון על המאמר הבא ? ליחצו כאן


www.liorapeled.com


050-9555114


28 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול